אלוהי הילדים איפה אתה?
פרשת "חטיפת ילדי תימן" תתברר כאין וכאפס לעומת הפרשה המוסתרת והמוכחשת הרבה יותר- סירוב מדינת ישראל להציל ילדים נפגעי גילוי עריות.
בישראל נוהגת מראשית קום המדינה תרבות הסתרה, הכחשה, סילוף היסטוריה והשמדת ראיות העלולות להוכיח כי נעשות כאן זוועות בחסות ממסדית.
אין לי ספק שועדת החקירה הבאה שתקום כאן, תעסוק בכשל הקולוסאלי של המדינה ומוסדותיה בהתמודדות עם "גילוי עריות" (שיעבוד מיני מתמשך של פעוטות וקטינים לבן משפחה).
אני לא רואה הבדל בין בגיר המנצל מינית ילד בחסותו-לבין סחר בבני אדם לזנות.
ובכל זאת- כעת חיה, פרקליטות המדינה סוגרת בזה אחר זה מאות תיקי גילוי עריות בטענת "חוסר ראיות" ומאפשרת בכך לפוגע להמשיך בפגיעה המינית, הכל בסדר. שום דבר לא קרה.
אחת מכל 7 ילדות ואחד מכל 10 בנים מאז קום המדינה -עברו ניצול מיני בתוך הבית. לאישה מוכה מגיעה הגנה? מיקלט? אבל לילד הפגוע? לא!.
מייאש איך שהמדינה שלי מסרבת להביט למפלצת הפדופילית בלבן שבעיניים.
אבל אין מה לעשות-אפילו בתי המשפט מעדיפים פעמים רבות מידי את זכות האב החשוד לישון לבד עם הילד המתלונן, על פני זכות הילד שלא להיפגע מינית.
אלוהי הילדים, איפה אתה?
משרד עו"ד רוני אלוני סדובניק