ב-2013 נפתחו 35 תיקי הטרדה מינית בבתי הדין לעבודה; ב-2014 נפתחו 46 תיקים וב-2015 נפתחו 59 תיקים (עלייה של 28% ביחס ל-2014) ■ ב-2013 נסגרו (הגיעו לכדי פסק דין או פשרה) 38 תיקי הטרדה מינית, ואילו בשנים 2014 ו-2015 נסגרו 35 ו-39 תיקים בהתאמה08/03/2016,
ביה"ד הארצי לעבודה פרסם אשתקד פסקי דין חשוב בערעור שעסק בתביעה בגין הטרדה מינית של עובדת. השופטים דנו בערעור של עובדת שטענה כי היא סבלה מעשים של הטרדה מינית ומעשי התנכלות שמקורם בהטרדה מינית ובתלונה שהגישה עליה. עוד טענה העובדת כי החברה הפרה את חובותיה כמעסיק ולא טיפלה בתלונה כיאות. ביה"ד הארצי פסק כי פגיעה של מעסיק, או של עובדו או של ממונה מטעמו, שמקורה בתלונה או בתביעה על הטרדה מינית – מהווה התנכלות, אפילו אם ההטרדה המינית לא הוכחה.לאור האמור הוחזר עניינה של המערערת לבית הדין האזורי, על-מנת שישלים הכרעתו בטענות המערערת למעשי התנכלות מצד החברה.
קודם לכן, באוקטובר 2014 דן ביה"ד הארצי בתביעה של מורה, שטענה כי מנהל בית הספר בו עבדה, הטריד אותה מינית והתנכל לה. המורה טענה כי נגרמו לה נזקים שונים, ובכלל זה הפסדי שכר, פגיעה בשמה הטוב, אובדן השתכרות, הוצאות רפואיות ועוד. ביה"ד האזורי דחה את טענות המורה לעניין הפיצוי המגיע לה, למרות שבמסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגד המנהל בבית משפט השלום, הוא הורשע בעבירות של הטרדה מינית והתנכלות ובעבירות של איומים, סחיטה באיומים והדחה בחקירה. בית הדין הארצי קיבל את ערעור המורה, ביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי שדחה את טענותיה, והורה על החזרת התיק לבית הדין האזורי על מנת שיברר את זכאות המערערת לסעד כספי שתבעה. זאת, מתוך נקודת המוצא כי המנהל הטריד אותה מינית והתנכל לה. בין היתר נקבע כי אין מקום להתחשב בכך שהמורה לא הוכיחה שנגרם לה נזק לעניין הפיצוי שיפסק לה.
חן מענית
מקור: נתונים מטרידים: עלייה במספר תיקי ההטרדה המינית – גלובס