Notice: הפונקציה add_theme_support( 'html5' ) נקרא בצורה לא תקינה. יש להעביר מערך של סוגים. למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 3.6.1.) in /var/www/wp-includes/functions.php on line 6085
ביום 12.1.15 קיבל ביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים חלקית עתירה נגד עיריית ירושלים בעניין מינוי נציגים בוועדות הרשות ובתאגידים עירוניים.

ביום 12.1.15 קיבל ביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים חלקית עתירה נגד עיריית ירושלים בעניין מינוי נציגים בוועדות הרשות ובתאגידים עירוניים.

0

Facebook © 2016

חדשות

עו"ד רוני אלוני סדובניק – ייצוג נשים נפגעות תקיפה מינית – ליווי נפגעי עבירה
23 ינואר 2015 ·
ביום 12.1.15 קיבל ביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים חלקית עתירה נגד עיריית ירושלים בעניין מינוי נציגים בוועדות הרשות ובתאגידים עירוניים. זאת בשל הפגיעה בעיקרון הייצוג היחסי, שמחייב ייצוג לכל הסיעות, וכן בשל ההפרה של החובה להביא בפני המועצה חוות דעת משפטית לגבי הייצוג ההולם של בני שני המינים בכל תאגיד ותאגיד לפני המינוי.
למי שמעוניין בפירוט שווה לקרוא את פסיקתו המרשימה של נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים כבוד השופט חשין:
אי מתן ייצוג הולם למגדר הנשי
1. על בסיס ההלכות הפסוקות והדין הכללי, טענו העותרים כי יש לאפשר ייצוג הולם למגדר הנשי בוועדות הרשות ובתאגידים העירוניים. ביחס למינוי מועמדים לתאגידים עירוניים, הוסיפו העותרים כי המועצה לא עמדה בהוראת פקודת העיריות בסעיף 249א(3א) הקובעת לאמור:
בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת נציגי העיריה על ידי המועצה כאמור בפסקה (1) תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה;
2. המשיבים הודו כי לא הועברה חוות דעת לעיון המועצה קודם להחלטותיה, אך הם טענו כי פעלו לתיקון המצב וחוות דעת הוגשה למועצה בד בבד עם ניהול הליכים אלו. כן טענו המשיבים כי קיימת בעיתיות במינוי נשים עקב היות חלק מהמינויים נעשים ex officio כמו גם עקב הרכב האוכלוסייה בעיר.
3. אומר כבר בתחילת דבריי כי אין בידי לקבל טיעונם האחרון זה של המשיבים. העובדה כי קהילות מסוימות בעיר לא מוצאות לנכון להציג נשים כמועמדות לתפקידים ציבוריים, אינה יכולה לפטור את העירייה מחובותיה על פי דין כלפי המגדר הנשי או חובתה לקידום השוויון המגדרי, המהווה בסיס בכל דמוקרטיה הראויה לשמה. ויודגש, אין להמעיט מחשיבות מתן ייצוג הולם למגדר הנשי, שאי השוויון כלפיו טבוע בתרבות האנושית (ראו בג"ץ שדולת הנשים הראשון, עמ' 522; ובג"ץ שדולת הנשים השני, עמ' 659).
4. היעדרה של חוות הדעת בפני המועצה בעת קבלת החלטות המינוי, הנה הפרה ברורה של הדין. לזכות המשיבים יאמר, כי לא ניסו להכחיש או לתרץ את אי קיומה. עם זאת אין בהנחת חוות הדעת בפני המועצה לאחר שמונו המועמדים למינויים, כדי לתקן את ההפרה. חוות הדעת צריכה להיות מונחת "בסמוך לפני" מינוי המועמדים ולהוות שיקול במכלול השיקולים של חברי המועצה עת הם ממנים את המועמדים לתפקידים השונים. ברי כי עיון בחוות הדעת לאחר מעשה אינה מאפשרת להם לעשות כן. יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת וסרקרוג: "…ככלל, חוות-הדעת המשפטית בכתב צריכה להקדים את קבלת ההחלטה של מועצת העירייה. דרישה זו היא מהותית, והיא באה להבטיח את חוקיות פעולות הרשות המקומית, הגנה על זכויות תושביה ואמון הציבור ברשות המקומית" (ראו עת"מ (חי') 1401/03 לוי שמואל נ' מר ישראל סדן, ראש עירית חדרה [פורסם בנבו] (9.2.04), פ"מ מינהליים תשס"ג 2003, 769, עמ' 779; וראו גם בג"ץ 3180/94 נחמיה דורון נ' מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון, מח(4) 733, עמ' 740-741). לפיכך, בהיעדרה של חוות הדעת המשפטית, קיבלה המועצה החלטותיה מבלי שהיה בפניה נתון חשוב אותו היא נדרשת לשקול, במצוות החוק, עת היא מינתה את נציגיה, ומשכך החלטתה פסולה.
5. כן מצאתי ממש בטענת העותרים לפיה חוות דעת לפי סעיף 249א(3א) צריכה להתייחס לייצוג ההולם המתקיים בנוגע לכל תאגיד עירוני בנפרד, ולא ביחס לכלל התאגידים העירוניים כמקשה אחת. קרי, חוות דעת לעניין סעיף 249א(3א) צריכה להיות כזו הבוחנת האם קיים ייצוג הולם של שני המינים בכל תאגיד ותאגיד. חוות דעת משפטית המתייחסת לכלל התאגידים גם יחד, אינה עולה בקנה אחד עם לשון סעיף 249א(3א) המפנה לסעיף קטן (1), והוא מדבר בלשון יחיד ("התאגיד העירוני"). שנית, חוות דעת הקושרת בין כל התאגידים העירוניים עלולה ליצור מצב בו יהיו תאגידים עירוניים בהם לא תהא כל נציגות נשים בהנהלתם, אך הדבר לא יבוא לידי ביטוי בשקלול כל התאגידים יחדיו בחוות הדעת.
6. מנגד, אין בידי לקבל את טענת העותרים לפיה נפל פגם במינויים באשר אין הם שומרים על עקרון הייצוג ההולם מכח הדוקטרינה הפסיקתית החלה בעניין. דוקטרינה זו, הנובעת מריבוי החוקים שנועדו לקדם את מעמד האישה, הוכרה בבג"ץ שדולת הנשים השני. שם קבע בית המשפט העליון כי אף בהיעדר הוראה חקוקה המחייבת בנקיטת פעולה מסויימת, "…לעת עשייתם של בחירה או מינוי בגופים ציבוריים, שיקול שחובה עליה על הרשות בת הסמך לשקול בדעתה הוא שיקול ייצוגן הנאות של נשים" (עמ' 664). אך דוקטרינה זו שוכנת לצד כללים משפטיים נוספים ובהם חזקת התקינות המינהלית (השוו בג"ץ 6924/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ממשלת ישראל, נה(5) 15 (להלן – בג"ץ האגודה לזכויות האזרח), עמ' 39). בהיעדר הוראה חוקית שיש בה לחייב כי מינויי המועצה ייעשו בהליך מסוים, או תוך מתן ביטוי דווקא למגדר הנשי (כגון זה המצוי בסעיף 249א(3א) בפקודת העיריות או זה הנדון בבג"ץ שדולת הנשים הראשון), לא מצאתי כי העותרים הוכיחו באופן מספק שההחלטות התקבלו מבלי שנשקלו השיקולים הנדרשים לצורך מינוי הנציגים בוועדות הרשות. זאת להבדיל מהמינוי בתאגידים העירוניים, אשר בכל הנוגע אליהם, המועצה לא מילאה אחר הוראת הפקודה, כמבואר לעיל.
7. לבסוף אומר, כי הגם שטענת העותרים באשר לחובה על המועצה לקבל את חוות הדעת המשפטית עובר לביצוע המינויים בתאגידים העירוניים נכונה, אין בכל כדי להובילני להיעתר לסעד המבוקש על ידם – חיוב המשיבים למנות נציגות נוספות. היעדרה של חוות הדעת "בסמוך לפני" החלטת המועצה בדבר המינויים, מהווה פגם בסיסי בהחלטות המינוי דנן, שיש בו להביא לביטולן, אך הוא אינו מאפשר את הותרתן לצורך הוספה להן.
http://www.nevo.co.il/psika_w…/minhali/mm-14-03-30136-11.doc
קדמי את הפוסט
הגיע ל-76 אנשים

אהבתיהציגי רגשות נוספיםהגיבישתפי
תגובות
עו"ד רוני אלוני סדובניק – ייצוג נשים נפגעות תקיפה מינית – ליווי נפגעי עבירה

כתבי תגובה…
בחר קובץ

‏‎Michal Admati‎‏ אוהבת את ה‏פוסט‏ של ‏‎Idit Tamir‎‏.

‏‎Annabel Tamir-Lowenhaupt‎‏ אוהבת את ‏סרטון‏ של ‏‎Eitan Masuri‎‏.

‏‎Netta Kirsh‎‏ אוהבת את ‏סרטון‏ של ‏לילה טוב עם אסף הראל‏.

‏איריס כהן חליוה‏ אוהבת את ה‏תמונה‏ של ‏‎Moshe Momi Gal‎‏.
צ'אט עם חברים
מועדפים

Share.

About Author

Comments are closed.